על מדעי הרוח הדיגיטליים

ההתפתחויות  בעולם החישובי ובדיגיטציה בתחום מדעי הרוח משנים את תחום הלמידה, היצירה המחקרית והצגת המידע בתחום ועל הסטודנט והחוקר להכיר את האפשרויות הרבות הפרוסות לפניו בתחום זה.

המונח ׳מדעי הרוח הדיגיטליים׳ כולל בתוכו הן את הכלים החישוביים העומדים לרשותו של החוקר, צורות חיפוש מתקדמות, אחסון ואחזור מסמכים, ספירת הקרויות וגילוי תבניות ומידע בטקסטים או באוספים שונים, הוא כולל גם את צורות התקשורת, הכתיבה, החשיפה והשיתוף של חומרים דרך רשת האינטרנט, חשיפה למודלים שונים מאלה המקובלים היום במחקר במדעי הרוח. שיתוף מקורות, חשיבה מחדש על ההיררכיה האקדמית (מה קורה כשהמקורות נמצאים בכל מקום, כדוגמת פרויקט הגניזה). מעבר לכלים הדיגיטליים, המחקר במדעי הרוח הדיגיטליים מאפשר שינוי בצורת החשיבה: פרשנות לטקסטים דרך סימון והוספת מטה-דטה, קריאה מרחוק, העתקת מרחב הנתונים לרשתות חברתיות או למפות, תיאור הנתונים בצורה פורמלית, שוב, כאופציה נוספת לפרשנות.

העיסוק במדעי הרוח הדיגיטליים מעלה את השאלה האם עלינו להמשיך לחשוב בקטגוריות שנכפו עלינו לכאורה מתוך המציאות הפיזית (כדוגמת ׳ספר יכול להימצא על מדף אחד בלבד׳) כאשר בפועל, בייצוג הדיגיטלי, איננו מוגבלים לקטגוריה יחידה. מעבר לכך, האם הקטגוריות הנבחרות משקפות את נקודת המבט המסוימת של מי שייצר אותה (ההגמוניה וכו׳), או שהיא נגזרת מתוך הנתונים? מאידך, האם נתונים הם באמת ׳אובייקטיביים׳?